מתחת לאירו אחד לקילו! בנק המימן האירופי רוצה לקצץ בעלות המימן המתחדש

על פי הדו"ח בנושא מגמות עתידיות באנרגיית מימן שפרסמה הוועדה הבינלאומית לאנרגיית מימן, הביקוש העולמי לאנרגיית מימן יגדל פי עשרה עד שנת 2050 ויגיע ל-520 מיליון טון עד שנת 2070. כמובן, הביקוש לאנרגיית מימן בכל תעשייה כרוך בכל שרשרת התעשייה, כולל ייצור מימן, אחסון והובלה, סחר במימן, הפצת מימן ושימוש בו. על פי הוועדה הבינלאומית לאנרגיית מימן, ערך התפוקה של שרשרת תעשיית המימן העולמית יעלה על 2.5 טריליון דולר אמריקאי עד שנת 2050.

בהתבסס על תרחיש השימוש העצום של אנרגיית מימן וערך שרשרת התעשייה העצום, הפיתוח והניצול של אנרגיית מימן הפכו לא רק לנתיב חשוב עבור מדינות רבות להשגת טרנספורמציה אנרגטית, אלא גם הפכו לחלק חשוב בתחרות הבינלאומית.

על פי נתונים סטטיסטיים ראשוניים, 42 מדינות ואזורים פרסמו מדיניות אנרגיית מימן, ו-36 מדינות ואזורים מכינים מדיניות אנרגיית מימן.

בשוק התחרות העולמי על אנרגיית מימן, מדינות שווקים מתעוררים מכוונות בו זמנית לתעשיית המימן הירוק. לדוגמה, ממשלת הודו הקצתה 2.3 מיליארד דולר לתמיכה בתעשיית המימן הירוק, פרויקט NEOM של ערב הסעודית, עיר עתידית, שואף לבנות מפעל לייצור מימן באמצעות הידרוליזה עם יותר מ-2 ג'יגה-וואט בשטחה, ואיחוד האמירויות הערביות מתכננות להוציא 400 מיליארד דולר בשנה בחמש שנים כדי להרחיב את שוק המימן הירוק. ברזיל וצ'ילה בדרום אמריקה ומצרים ונמיביה באפריקה הכריזו גם הן על תוכניות להשקיע במימן ירוק. כתוצאה מכך, ארגון האנרגיה הבינלאומי צופה כי ייצור המימן הירוק העולמי יגיע ל-36,000 טון עד 2030 ול-320 מיליון טון עד 2050.

פיתוח אנרגיית המימן במדינות מפותחות שאפתני אף יותר ומציב דרישות גבוהות יותר לגבי עלות השימוש במימן. על פי האסטרטגיה הלאומית לאנרגיה נקייה ממימן ומפת הדרכים שפרסמה משרד האנרגיה האמריקאי, הביקוש המקומי למימן בארה"ב יעלה ל-10 מיליון טון, 20 מיליון טון ו-50 מיליון טון בשנה בהתאמה בשנים 2030, 2040 ו-2050. בינתיים, עלות ייצור המימן תופחת ל-2 דולר לק"ג עד 2030 ולדולר אחד לק"ג עד 2035. חוק דרום קוריאה לקידום כלכלת המימן וניהול בטיחות המימן מציב גם הוא את המטרה להחליף נפט גולמי מיובא במימן מיובא עד 2050. יפן תעדכן את אסטרטגיית אנרגיית המימן הבסיסית שלה בסוף מאי כדי להרחיב את יבוא אנרגיית המימן, והדגישה את הצורך להאיץ את ההשקעות בבניית שרשרת אספקה ​​בינלאומית.

אירופה גם עושה מהלכים מתמשכים בתחום אנרגיית מימן. תוכנית ה-Repower EU של האיחוד האירופי מציעה להשיג את היעד של ייצור וייבוא ​​של 10 מיליון טון של מימן מתחדש בשנה עד 2030. לשם כך, האיחוד האירופי יספק תמיכה מימון לאנרגיית מימן באמצעות מספר פרויקטים כמו בנק המימן האירופי ותוכנית Investment Europe.

לונדון - נתוני ICIS מראים כי ניתן למכור מימן מתחדש בפחות מ-1 יורו/ק"ג בתנאי הבנק שפורסמו על ידי הנציבות האירופית ב-31 במרץ, אם היצרנים יקבלו את התמיכה המרבית מבנק המימן האירופי.

הבנק, שהוכרז בספטמבר 2022, שואף לתמוך ביצרני מימן באמצעות מערכת מכרזים המדרגת את המציעים על סמך המחיר לקילוגרם של מימן.

באמצעות קרן החדשנות, הנציבות תקצה 800 מיליון אירו למכירה הפומבית הראשונה שתקבל תמיכה מהבנק האירופי לפיתוח, עם סובסידיות מוגבלות ל-4 אירו לקילוגרם. המימן שיימכר במכירה פומבית חייב לעמוד בדרישות חוק אישור דלקים מתחדשים (RFNBO), המכונה גם מימן מתחדש, והפרויקט חייב להגיע לתפוקה מלאה תוך שלוש וחצי שנים מקבלת המימון. לאחר תחילת ייצור המימן, הכסף יהיה זמין.

הזוכה יקבל סכום קבוע, המבוסס על מספר ההצעות, למשך עשר שנים. למציעים לא תהיה גישה ליותר מ-33% מהתקציב הזמין וגודל הפרויקט חייב להיות לפחות 5 מגה-וואט.

אירו אחד לקילוגרם של מימן

הולנד תייצר מימן מתחדש החל משנת 2026 באמצעות הסכם רכישת אנרגיה מתחדשת (PPA) ל-10 שנים בעלות של 4.58 יורו/ק"ג על בסיס איזון בפרויקט, על פי נתוני ההערכה של ICIS מ-4 באפריל. עבור הסכם הרכישה של אנרגיה מתחדשת ל-10 שנים, ICIS חישבה את החזר ההשקעה בעלויות באלקטרוליזר במהלך תקופת ה-PPA, מה שאומר שהעלות תוחזר בסוף תקופת הסבסוד.

בהינתן שיצרני מימן יכולים לקבל סובסידיה מלאה של 4 אירו לק"ג, משמעות הדבר היא שנדרש רק 0.58 אירו לק"ג מימן כדי להשיג החזר עלויות הון. לאחר מכן, היצרנים צריכים לגבות מהקונים פחות מ-1 אירו לק"ג כדי להבטיח שהפרויקט יגיע לנקודת איזון.