על פי הצהרה של הנציבות האירופית, חוק ההסמכה הראשון מגדיר את התנאים הנדרשים לסיווג מימן, דלקים מבוססי מימן או נשאי אנרגיה אחרים כדלקים מתחדשים ממקור לא ביולוגי (RFNBO). הצעת החוק מבהירה את עקרון "תוספתיות" המימן שנקבע בהנחיית האנרגיה המתחדשת של האיחוד האירופי, שמשמעותו שתאים אלקטרוליטיים המייצרים מימן חייבים להיות מחוברים לייצור חשמל מתחדש חדש. עקרון תוספתיות זה מוגדר כעת כ"פרויקטים של אנרגיה מתחדשת שנכנסים לפעילות לא לפני 36 חודשים לפני תחילת פעילותם של מתקנים המייצרים מימן ונגזרותיו". העיקרון נועד להבטיח שייצור מימן מתחדש יתמרץ עלייה בכמות האנרגיה המתחדשת הזמינה לרשת בהשוואה למה שכבר זמין. בדרך זו, ייצור מימן יתמוך בפחמן ישלים את מאמצי החשמול, תוך הימנעות מהפעלת לחץ על ייצור החשמל.
הנציבות האירופית צופה כי הביקוש לחשמל לייצור מימן יגדל עד שנת 2030 עם פריסה בקנה מידה גדול של תאים אלקטרוליטיים גדולים. כדי להשיג את שאיפתה של REPowerEU לייצר 10 מיליון טון של דלק מתחדש ממקורות לא ביולוגיים עד שנת 2030, האיחוד האירופי יזדקק לכ-500 TWh של חשמל מתחדש, שהם שווה ערך ל-14% מכלל צריכת האנרגיה של האיחוד האירופי עד אז. יעד זה משתקף בהצעת הנציבות להעלות את יעד האנרגיה המתחדשת ל-45% עד שנת 2030.
חוק ההסמכה הראשון קובע גם את הדרכים השונות בהן יצרנים יכולים להוכיח כי חשמל מתחדש המשמש לייצור מימן עומד בכלל התוספתיות. בנוסף, הוא מציג סטנדרטים שנועדו להבטיח כי מימן מתחדש יופק רק כאשר ובמקום בו יש מספיק אנרגיה מתחדשת (הנקראת רלוונטיות זמנית וגיאוגרפית). כדי להתחשב בהתחייבויות השקעה קיימות ולאפשר למגזר להסתגל למסגרת החדשה, הכללים יוטמעו בהדרגה ונועדו להפוך מחמירים יותר עם הזמן.
טיוטת הצעת חוק ההסמכה של האיחוד האירופי בשנה שעברה דרשה מתאם שעתי בין אספקת חשמל מאנרגיה מתחדשת לבין השימוש בו, כלומר יצרנים יצטרכו להוכיח מדי שעה שהחשמל המשמש בתאים שלהם מגיע ממקורות מתחדשים חדשים.
הפרלמנט האירופי דחה את הקישור השעתי השנוי במחלוקת בספטמבר 2022 לאחר שגוף הסחר במימן של האיחוד האירופי ותעשיית המימן, בראשות המועצה לאנרגיה מתחדשת של מימן, אמרו שהוא בלתי ישים ויעלה את עלויות המימן הירוק של האיחוד האירופי.
הפעם, הצעת חוק ההסמכה של הוועדה מתפשרת על שתי עמדות אלו: יצרני מימן יוכלו להתאים את ייצור המימן שלהם לאנרגיה מתחדשת אליה הם חתמו על בסיס חודשי עד ה-1 בינואר 2030, ולאחר מכן לקבל רק קישורים שעתיים. בנוסף, הכלל קובע שלב מעבר, המאפשר לפרויקטים של מימן ירוק הפועלים עד סוף 2027 להיות פטורים מהוראת התוספת עד 2038. תקופת מעבר זו תואמת את התקופה שבה התא מתרחב ונכנס לשוק. עם זאת, החל מ-1 ביולי 2027, למדינות החברות יש אפשרות להנהיג כללים מחמירים יותר של תלות בזמן.
בנוגע לרלוונטיות הגיאוגרפית, החוק קובע כי מפעלי אנרגיה מתחדשת ותאים אלקטרוליטיים המייצרים מימן ממוקמים באותו אזור מכרז, המוגדר כאזור הגיאוגרפי הגדול ביותר (בדרך כלל גבול לאומי) שבו משתתפי השוק יכולים להחליף אנרגיה ללא הקצאת קיבולת. הנציבות אמרה כי הדבר נועד להבטיח שלא יהיה עומס ברשת בין התאים המייצרים את המימן המתחדש לבין יחידות האנרגיה המתחדשת, וכי ראוי לדרוש ששתי היחידות יהיו באותו אזור מכרז. אותם כללים חלים על מימן ירוק המיובא לאיחוד האירופי ומיושם באמצעות תוכנית ההסמכה.
זמן פרסום: 21 בפברואר 2023